טראמפ מהמר על “תקופת מעבר” – אבל האם ארה״ב כבר במיתון?

האסטרטגיה הרטורית הזו מעלה שאלות מרכזיות: האם סימני האזהרה שאנו רואים כיום הם “כאבי גדילה” בלבד, או סימפטומים מוקדמים של האטה כלכלית עמוקה יותר?

כמה אינדיקטורים מצביעים על כך שארה״ב אולי כבר נמצאת במיתון – או קרובה מאוד לכך. הכלכלה האמריקאית התכווצה ב-0.3% ברבעון הראשון של 2025 – נורה אדומה שסותרת את הטון האופטימי של טראמפ. אמנם שיעור האבטלה נותר יציב על 4.2% וצמיחת המשרות באפריל הפתיעה לטובה עם 177,000 משרות חדשות, אבל תיקונים כלפי מטה בנתוני החודשים הקודמים מראים ששוק העבודה לא חזק כפי שהוא נראה במבט ראשון.

במקביל, סנטימנט המשקיעים רועד. מדדים מרכזיים, כולל ה-S&P 500, נכנסו לטריטוריית תיקון (Correction), מה שמעיד על חששות גוברים בנוגע למדיניות הכלכלית של ארה״ב וההשלכות הפוטנציאליות שלה.

אחד הגורמים המרכזיים ללחץ? החזרת המכסים הגבוהים על סחורות סיניות ומקסיקניות שהוביל טראמפ. הצעדים הללו, שנועדו להגן על התעשייה האמריקאית, מעלים עלויות ליצרנים ופוגעים בכוח הקנייה של הצרכנים. במקביל, ההשקעות העסקיות מאטות וההוצאה הצרכנית – במיוחד על מוצרים ברי קיימא – מתחילה להיחלש.

הבנק הפדרלי נוקט בגישה זהירה, ומאותת שככל הנראה ישמור על הריבית ללא שינוי בטווח הקרוב, תוך הערכת ההשפעה של המכסים והמעבר הכלכלי הרחב יותר.

המילה “מיתון” טעונה פוליטית מאוד, אבל הסימנים שלה הופכים ליותר ויותר נראים לעין גם לאמריקאי הממוצע: מחירים גבוהים יותר, צמיחה איטית יותר, וחרדה פיננסית גוברת. ההימור של טראמפ ברור — הוא מבקש מהציבור לסבול קשיים בטווח הקצר תמורת הבטחה להתאוששות ארוכת טווח. אבל אם זו לא סתם “תקופת מעבר,” העלויות הכלכליות והפוליטיות עלולות להיות הרבה יותר גבוהות משציפה.

בין אם יש מיתון ובין אם לא, הבוחרים יצטרכו להחליט בקרוב כמה כאב הם מוכנים לסבול — ולכמה זמן.